סיור בעקבות אחת הדמויות המרכזיות בהיסטוריה של מדעי הטבע בישראל.
המבקרים במוזיאון לטבע החדש ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב לא יודעים כי את האוסף הביולוגי הראשון בתל אביב התחיל יהושע מרגולין, המורה לטבע אשר ייסד מכון ביולוגי פדגוגי ברחוב יהודה הלוי 12. במכון נאספו פוחלצים ובעלי חיים שהובאו על ידי ציידים וחובבי טבע, בהם השתמש היינריך מנדלסון להוראת הזואולוגיה בשנות הארבעים.
אך מפעל חייו של מרגולין היה רצוף קשיים בדרך. מרגולין ניסה לגייס תרומות בארה"ב בקיץ 1937 במשך חצי שנה, כשהוא חי אצל אחותו ונפגש עם פרנסי קהילות יהודיים ומדענים בשיקגו במטרה לייסד אגודת חובבי המכון בארה"ב, אך ללא הצלחה. גם בפוליטיקה המקומית של תל אביב הוא לא נחל הצלחה כי למרות שלמדו במכון מאות מורים ואלפי תלמידים מדי שנה, ייסדה העירייה דווקא גן חיות לשעשועים שהפך לעסק כלכלי ולא השקיעה בפרויקט החינוכי-מדעי של מרגולין. מי שהחזיק למעשה את המכון בחיים בשנות הארבעים היו דווקא הקיבוצניקים שבאו לסמינר למורים לשנה או שנתיים.
אחרי מותו של מרגולין ב-1947 הפך המכון למחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, שהוקמה באבו-כביר בשנות החמישים. את מרגולין ומנדלסון ליוו קשיים רבים בניהול המקום ובשמירה על בעלי החיים הרבים שלו, ועירית תל אביב לא השכילה לבנות עבורו מבנה קבע מתאים במשך שנים. קבוצות של מורים מהקיבוצים למדו במכון, ואלה הפכו אותו עם השנים לסמינרי הקיבוצים בתל אביב ובאורנים.
ניר אליאב, המגיש בימים אלה את עבודת הדוקטורט שלו על דמותו של מרגולין בתכנית למדע טכנולוגיה וחברה (STS) באוניברסיטת בר אילן, חקר את פועלו של "הדוד יהושע"- הכינוי בו חתם מרגולין את סיפורי הטבע שלו ב"דבר לילדים".
בסיור אותו הדריך בשבוע האחרון במוזיאון הטבע ע"ש שיינדהרדט בתל-אביב , העלה ניר סיפורים מהמכון הביולוגי – הצבועה שגידל מנדלסון, הנשר עליו הדגים מרגולין את קרחתו בפני הילדים כדי ללמדם את מקור השם, הפרפרים של אוסף קרל רייך שנתרם למכון והעובדה כי בתקופה ההיא לא הייתה שמירת טבע ולא התייחסו כמעט להשפעת האדם עליו.
אין ספק כי ראוי שיהיה במוזיאון החדש קיר המזכיר את פועלם הראשוני של מרגולין ומנדלסון!
ניר אליאב הוא דוקטורנט בתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה, מורה למדע ומדריך טיולים.