©2018 by ISHPS-The Israel Society for the History & Philosophy of Science. 

לוח מודעות

אנו מודיעים בצער רב על פטירתו של פרופ' מרק שטיינר

בשם חברות וחברי מרכז  אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, אני מודיעה בצער על פטירתו של פרופ׳ מרק שטיינר, ידיד המרכז ופעיל ותיק בו, מחשובי ההוגים בארץ ובעולם בפילוסופיה של המדע ושל המתמטיקה. הנה קישור לרשימת פרסומיו.

 

כחוט השני עוברת בהגותו של שטיינר גישתו האנטי-נטורליסטית, המעניקה לבני האדם מקום מיוחד בקוסמוס. בספרו  The Applicability of Mathematics as a Philosophical Problem (Harvard University Press, 2000) הוא עוסק בשאלה, כיצד ניתן להסביר את העובדה שמושגים מתמטיים מאפשרים לתאר ולחזות תופעות פיזיקליות. חקירה מפורטת של דוגמאות מאתגרות מתולדות המדע מביאה אותו למסקנה ש״היקום אינו אדיש למטרות ולערכים של בני האדם״. גם בהקדמה שכתב לאחרונה לתרגום המחודש למסכת על טבע האדם מאת דיויד יום (בעריכתו המדעית) מדגיש שטיינר את מגבלותיהן של גישות נטורליסטיות. הוא כותב שלפי יום, ״השכל אינו יסוד מוסד לא לידיעה המדעית ולא למוסר. ... הורדת השכל מרום מעמדו בתורות המוסר המסורתיות אינה מביאה כל עיקר לידי ניהיליזם מוסרי . ... מהו אפוא הבסיס למוסר, אם לא השכל? הרגשות.״ בדרך זו, טוען שטיינר, מחזיר יום אל מגרש המשחקים את הגורם שאותו ניסה לסלק מן המטפיזיקה: האני. 

 

בהיותי תלמידת שנה א׳ בפיזיקה שמעתי הרצאה כלשהי של מרק, ובה סיפר לנו כדלקמן (סיפור שלבטח אינו אמיתי!). נרשמתי ללימודי פילוסופיה, אמר, כדי שיסייעו לי לגבש רעיון חשוב שעליו רציתי לכתוב. אמרו לי שקודם אלמד קצת. כשהגעתי לדוקטורט ורציתי לכתוב רעיון זה אמרו לי שעדיף שקודם אשיג דוקטורט. בהיותי מרצה צעיר יעצו לי שלא לכתוב רעיון זה כדי להשיג קביעות וקידום. והיום, כשאני פרופסור לפילוסופיה עם קביעות, ניגשתי סוף סוף לכתוב את הרעיון - ושכחתי מהו.

לקח זה היה ועודנו לנגד עיניי. 

 

סגנונו המיוחד של מרק וחוש ההומור הידוע שלו באים לידי ביטוי בהרצאה זו:

https://www.youtube.com/watch?v=RDPEGPpYvnQ

 

תנחומינו למשפחה האבלה.

יהי זכרו ברוך.

 

אורלי שנקר.

בימים אלה אנו מוצפים בשטף של ידיעות, נתונים, פרשנויות ותחזיות על פנדמיית הקורונה COVID-19. בעוד שקובעי מדיניות, אפידמיולוגים, מדעני נתונים ועוד חלוקים ביניהם על מספר הנדבקים, קצב התפשטות המגיפה והדרך הטובה ביותר להתמודד עמה, מצאנו לנכון לתת במה לזוויות מעט שונות על המצב.
אנו קוראים לחברות וחברי האגודה לשלוח לנו סרטונים, מאמרים, יצירות אמנות, קישורים לכתבות ודיונים וכיוצא באלה.
למייל האגודה: isrhps@gmail.com

נשיאי האגודה

ד"ר נורית קירשנשיאת האגודה

ד"ר נורית קירש היא ראש תכנית ה-MA למחשבה הביולוגית באוניברסיטה הפתוחה. מחקריה עוסקים בהיסטוריה של המדע בישראל ומתמקדים בעיקר בהיסטוריה של הביולוגיה והרפואה, תוך דגש על מקומן של נשים מדעניות ועל יחסי הגומלין בין מדע וערכים. מחקרה הנוכחי - "רפואה, מדע ובינוי אומה: חיים שיבא וביסוסם של מחקר ביו־רפואי ושל מערכת הבריאות בישראל".

פרופ' יעל השילוני-דולבנשיאת האגודה

פרופ' יעל השילוני-דולב מבית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית של תל-אביב יפו, היא סוציולוגית החוקרת את הממשק בין בריאות, חולי, ביו-אתיקה, משפחה, מגדר וטכנולוגיות רפואיות מתקדמות. מחקריה עוסקים בקשר בין מדע וחברה והיא פעילה גם בעיצוב מדיניות בתחום כחברה בוועדות ציבוריות שונות, המרכזית שבהן היא המועצה הלאומית לביו-אתיקה.

  נשיאי האגודה לשעבר

פרופ' נדב דוידוביץ'

נשיא האגודה בשנים 2010-2018

פרופ' נח עפרון

נשיא האגודה בשנים 2005-2010

פרופ' מנחם פיש

נשיא האגודה בשנים 1999-2005