Maya Roman  ||  מאיה רומן

דוקטורנטית במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב. 

המחקר שלי

המחקר שלי עוסק בביקורת על גישות רדוקטיביות בפילוסופיה של המיינד ופילוסופיה של מדעי הקוגניציה. ספציפית, אני מתמקדת בפילוסופיה של דניאל דנט. המחקר שלי אורג יחד ביקורות מארבע גישות שונות לפילוסופיה של המדע שמבהירות שהגישה הרדוקטיבית של דנט מובילה לתמונה חלקית ולא מספקת של המדע. 
הנקודה הזו מעניינת במיוחד כי דנט, והוגים רדוקטיביים נוספים, טוענים כי הגישות שלהם לחקר התודעה נועדו לקדם את ההבנה המדעית של היכולות הקוגניטיביות של בני האדם. 
אולם, המחקר שלי מראה כי אם נאמץ את הגישה של דנט להבנה של התודעה, נקבל תמונה מאוד בעייתית של המדע. כלומר, בניגוד לביקורות המתמקדות במחירים שהפילוסופיה של דנט עלולה לגבות מההבנה שלנו את בני האדם ואת עולם החושים והרגשות, הביקורת שלי מתמקדת במחיר שהפילוסופיה הזו גובה מהמדע. ספציפית, אימוץ עמדה רדוקטיבית כמו זו של דנט מובילה לתמונה חלקית של המדע, שאינה מסוגלת להסביר את הרציונליות של המפעל המדעי או את היתרון האפיסטמולוגי של המדע על פני גופי ידע אחרים. 
כלומר, תחת הנסיון המוצהר לקדם את המדע, המבוסס על ההנחה המובלעת שהמדע הוא אכן צורת ידע עדיפה דרכה יש להבין את העולם וספציפית, את התודעה האנושית, דנט למעשה ממוטט את היכולת לטעון עבור המדע כצורת ידע עדיפה אפיסטמולוגית.
המחקר שלי מבסס את הטיעון הנ״ל על ידי בחינת הגותו של דנט מול פילוסופים מאסכולות שונות. אני בוחנת את ההגות של וילפריד סלרס, צ׳ארלס טיילור, אוולין פוקס קלר ופילוסופיות פמיניסטיות של המדע ואלפרד נורת׳ ווייטהד. כל אחת מהביקורות הללו מחדדת את הטיעון של דנט ובו זמנית את הדרך שבה הוא לא מאפשר לטעון עבור מדע רציונלי. 
זה חשוב מכיוון שההגות הרדוקטיבית של דנט היא בעלת השפעה, בעיקר בכל הנוגע למדעי המוח והקוגניציה. ספציפית, היא מאומצת על ידי מדענים שרואים בה דרך להתקדם מעבר לראייה מיסטית, או קסומה של המוח. אולם, להבנתי, בהגותו ישנה דווקא סכנה עבור המדע שיש להבין בכדי לא לפגוע ביתרון האמיתי של המדע כגוף ידע ביקורתי. 

   

כיצד הגעתי למחקר שלי 

המחקר שלי משלב הרבה מאוד אלמנטים ביוגרפיים, חלקם מקריים וחלקם פחות. 
התואר הראשון שלי היה בפיזיקה (עם חטיבה בלימודים קלאסיים - לטינית) ועם סיומו הבנתי שמה שהקסים אותי בפיזיקה היה למעשה הפילוסופיה שמאחוריה. התחלתי את התואר השני שלי במכון כהן ובמהרה מצאתי את עצמי כותבת תזה אצל פרופ׳ מנחם פיש. 
באותה תקופה, בו זמנית, התחלתי לקחת חלק בעשייה פמיניסטית, אקטיביסטית. החוויות שלי כפעילה פמיניסטית זלגו ללימודים שלי. התחלתי להתעניין בסוגיות של פילוסופיה פמיניסטית של המדע שהסבירו עבורי לא מעט מהחוויות שנתקלתי בהן בתואר הראשון. 
ביחד עם פרופ׳ פיש החלטתי לכתוב תזה שעסקה בביקורות שונות על האובייקטיביות של המדעים המדויקים. כל פרק בתזה עסק בהוגה אחר, מאסכולה אחרת של פילוסופיה של המדע. הרעיון היה לנסות לארוג יחד נקודות מבט שונות, בצורה שהדהדה חלק מההגות הפמיניסטית של המדע שהכי עניינה אותי. 
בתזה השוויתי בין ההגות של וילפריד סלרס, צ׳ארלס טיילור, סנדרה הארדינג ואלפרד נורת׳ ווייטהד. פילוסופים שחשבו על מדע ושפעלו במאה העשרים ופיתחו תאוריות שביקרו את הדרך שבה אנו רגילים ורגילות להבין את האובייקטיביות של המדע. 
כאשר סיימתי את התזה וחשבתי להמשיך ללימודי הדוקטורט הבנתי שהשאלות בנוגע למדע שעלו מהסינתזה שיצרתי בין ההוגים השונים, מתבטאות בצורה החזקה ביותר בכל הקשור למדעי הקוגניציה - כאשר מדובר בחקר המדעי של המוח, המתח בין הגישות הנורמטיביות, הומניסטיות ופלורליסטיות של ההוגים שהתעמקתי בהם ובין הראייה הפוזיטיביסטית, רדוקטיבית של המדע מתחדד.
לכן החלטתי להרחיב את התזה תוך כדי התמקדות בדיספלינה הספציפית של מדעי המוח ובהגות הפילוסופית של דניאל דנט כמייצג של גישות רדוקטיביות בפילוסופיה של המיינד, מולו יכולתי לדייק את הבסיס הפילוסופי שיצרתי בתזה כתוצאה מהחיבור בין ארבע הזוויות הפילוסופיות שעסקתי בהן. 

עצה טובה שקיבלתי ומעוניינת לשתף

דוקטורט טוב הוא דוקטורט גמור (עצה שאני עדיין עובדת על יישומה). 

תוכניות לעתיד

קודם כל, לסיים את הדוקטורט שלי. בהמשך, אני מקווה להמשיך לחקור סוגיות של הקשר בין מדע ומגדר, ובאופן כללי את הפן הנורמטיבי של התודעה וכיצד הוא משפיע על חקר המוח. 

ספר מומלץ

אני אמליץ על Meeting the Universe Halfway

מאת: Karen Barad
באראד עוסקת בפילוסופיה פמיניסטית של הפיזיקה. היא בעלת תואר דוקטור בפיזיקה וההבנה שלה במכניקת הקוונטים, לצד ההגות הפמיניסטית שהשפיעה עליה, הובילה אותה לכתוב ספר שהוא נסיון לייצר סוג חדש של פילוסופיה/פיזיקה/אתיקה. באראד כותבת בצורה יוצאת דופן שלא מזכירה שום דבר אחר. אפילו עיון קצר בספר שלה הוא הזדמנות לפתוח את הראש למקומות חדשים. זו דוגמה למחקר מדעי חסר גבולות לחלוטין ובמובן הזה מאוד מעורר השראה בעיניי.
שמאפשר לחשוב אחרת על דברים שנראים לנו מוכרים.