אביגיל מאייר. אילוסטרציה מקורית.

התכנית למדע, טכנולוגיה וחברה, אוניברסיטת בר-אילן

בימים אלה אנו מוצפים בשטף של ידיעות, נתונים, פרשנויות ותחזיות על פנדמיית הקורונה COVID-19.
בעוד שקובעי מדיניות, אפידמיולוגים, מדעני נתונים ועוד חלוקים ביניהם על מספר הנדבקים, קצב התפשטות המגיפה והדרך הטובה ביותר להתמודד עמה, מצאנו לנכון לתת במה לזוויות מעט שונות על המצב. 
אנו קוראים לחברות וחברי האגודה לשלוח לנו סרטונים, מאמרים, יצירות אמנות, קישורים לכתבות ודיונים וכיוצא באלה.
למייל האגודה:
isrhps@gmail.com

פרק ראשון בפודקאסט של התכנית למדע, טכנולוגיה וחברה בבר-אילן מוקדש לוירוס הקורונה כטכנולוגיה, Virtual reality ומדע בדיוני.

מנחה: אדיר ונונו.

בתאריך 25.3.2020 נערך מפגש מקוון בנושא הקורונה בדרום.

המרכז לבריאות, הומניזם וחברה, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

שאלות והצעות לדיון

כאן יפורסמו הצעות לדיון ומחקר עתידי שמעלה תופעת הקורונה והשלכותיה על החברה.

קורונה בישראל ובדרום- דיון ביקורתי בהגיונ/ות המדיניות הנוכחית

פתיחה: פרופ' דני פילק (פוליטיקה וממשל),

ד"ר ניהאיה דאוד (המרכז לקידום בריאות ושוויוניות),

פרופ' נדב דוידוביץ' (בית הספר לבריאות הציבור),

פרופ' יעל השילוני-דולב (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה). 

בתאריך 24.3.2020 נערך סמינר מחלקתי מקוון עם פרופ' מנואל טרכטנברג על משבר הקורונה.

מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות .אוניברסיטת תל-אביב.

בתאריך 22.3.2020 נערך רב-שיח בנושא הקורונה במסגרת סמינר חוקרים, בתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה. אוניברסיטת בר אילן 

בתאריך 18.3.2020 ערך מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות סימפוזיון בנושא הקורונה. 

%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%

מה היה קורה לו וירוס הקורונה היה תוקף לפני מאה שנה, כשתוחלת החיים הייתה אחרת, ואנשים לא חיו עם שלל מחלות כרונית?

האם י/תקום איש/אשת שב"כ שיסרב לעקוב אחרי אזרחים?

מיהם "המומחים" בתקופה זו? האם אלה הם האפידמיולוגים, הכלכלנים, הפוליטיקאים, פרשני המדיה, הנתונים  והסטטיסטיקות או  שמא, הפייק ניוז?

הידע הפתוח- האם מגיפת הקורונה הצליחה, לראשונה מאז התפתחות הקניין הרוחני ומוסד הפטנטים,  לשתף ידע בין גופים שונים ומתחרים?

מה ספרי ה-STS יכתבו בעוד 5 שנים על הקורונה?

כיצד נגיף הקורונה הפך להיות שחקן פוליטי משמעותי בפוליטיקה הישראלית והבנילאומית?

כיצד נגיף הקורונה הפך להיות שחקן פוליטי משמעותי בפוליטיקה הישראלית והבנילאומית?

אילו ראיות נבחנות ומאילו נוטים להתעלם במהלך הניסיונות לנצח את המגיפה? האם קיימים גופי ידע וראיות שאינם באים לידי ביטוי בתהליכים המדעיים והמדיניותיים הנקשרים למגיפה? 

איך משפיע משבר הקורונה על הפוליטיקה והכלכלה העולמית?

ד"ר אראלה טהרלב בן-שחר, תכנית המחשבה הביולוגית, האוניברסיטה הפתוחה.

פרופ' יעל השילוני-דולב, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

Bruno Latour

ד"ר עידו הרטוגזון. התכנית למדע, טכנולוגיה וחברה. אוניברסיטת בר-אילן

משטור ההתנהגות במרחב הווירטואלי: סמינר מוקלט

הרבה דיו נשפך והרבה פיקסלים הרכיבו טקסטים על השפעת המצלמות על המרחב. למי שלא היו איתנו בפרקים הקודמים, הנה תקציר: הצילום מאפשר פיקוח וגורם למשטור. אם נעביר קדימה, המסקנה היא שיש חשיבות עליונה לחברה חופשית להשאיר מרחבים נטולי-פיקוח...

ד"ר אראלה טהרלב בן-שחר מראיינת את ד"ר עומר קינן מהתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה. אוניברסיטת בר-אילן

Interview with Sheila Jasanoff.

By Nawal Arjini

גלריית אילוסטרציות. אביגיל מאייר.

התכנית למדע טכנולוגיה וחברה. אוניברסיטת בר אילן.

כתבות מהארץ ומהעולם

©2018 by ISHPS-The Israel Society for the History & Philosophy of Science.